מה זה מטאור

אחד מהשברים האלו, לא יותר גדול מחצץ, ניתז לחלל, מתחיל את מסלולו הארוך והבלתי נמנע לכדור הארץ. בעודו חוצה בשקט את מרחבי החלל הריק, מופגז ברוחות סולאריות וקרינה, הוא מתקרב עוד ועוד אל יעדו הסופי. וכך, בלילה גורלי אחד, במהירות של עשרות אלפי קילומטר בשעה, הוא חוצה את אטמוספירת כדור הארץ. החום מהחיכוך יוצר אור שמפלח את שמי הלילה בעודו משלים את מטרתו, משאיר אחריו זנב מנצנץ של אש ופלזמה. זהו מטאור. הסיפור חזר על עצמו פעמים אין-ספור בהיסטוריה מלאת ההפוכות של מערכת השמש שלנו, והוביל לתופעה הכמעט-קבועה שאנחנו מכירים ככוכבים נופלים! אבל מה הם בעצם המטאורים? מאיפה הם מגיעים? ואיך נוכל לראות אותם? במבוא למטאורים תוכלו לקרוא הכל על כדורי האש הקוסמים הללו

הגדרות וטרמינולוגיה

לפני שנתחיל, בואו נבין מה בעצם אומרים כל המונחים שבהם נשתמש. לעיתים יהיו מספר מונחים בהם נשתמש כדי לתאר את אותו אובייקט בשלבים שונים בחייו.

מה זה אסטרואידים ומטאוריטים

החלל מלא בשברי אבן ואבק שהם בעצמם שאריות שברים מהיווצרות מערכת השמש שלנו. חתיכות אבן גדולות נקראות אסטרואידים, בעוד חתיכות קטנות יותר – הנעות בקוטרן ממטר לגרגר אבק – יקראו מטאורואידים. הגופים הללו נעים בחלל במסלול שיכול להימשך מיליוני שנים, ובלי חיכוך שיאט אותם הם יכולים להגיע למהירויות אדירות שעוברות בקלות את ה100,000 קמ"ש.

מה זה מטאורים

לעיתים, אחדים מסלעי החלל האלה יתקלו במסלולם בכדור הארץ ויוטחו במהירויות האדירות הללו באטמוספירה שלו. החיכוך עם האוויר באטמוספרה שלנו גורם לסלע להתחמם לטמפרטורה של אלפי מעלות ולהישרף. כדור האש ומסלול הפלזמה שהוא משאיר בעקבותיו מפיקים אור בוהק בשמי הלילה שלנו. מסלע למטאור.

מה זה מטאוריטים

למרות שמרבית המטאורים נשרפים לחלוטין (האקדמיה ללשון העברית מציעה את המושג 'מתאפררים') במעבר באטמוספירה שלנו, אם מטאור גדול מספיק, חתיכה מהליבה שלו תשרוד את המסע ותנחת על אדמת כדור הארץ ותיקרא מטאוריט. הסלעים החיזריים הללו נושאים בתוכם דוגמיות טהורות מרגע היווצרותה של מערכת השמש הנושאות רמזים על המקורות שלנו והתהוות הפלנטות.

חציית אטמוספירת כדור הארץ

כאשר המטאורואידים הללו פוגעים באטמוספירה של כדור הארץ ויוצרים אינטראקציה עם מולקולות האוויר, נוצר חום עצום מהחיכוך ביניהם (מטאורואידים גדולים יותר גם דוחסים את האוויר לפניהם ויוצרים 'ram pressure' שמפיק אפילו יותר חום). החום האדיר הזה שורף את המטאור ובו בזמן מיינן את האוויר שהוא עובר דרכו, משאיר אחריו שובל של אבק זוהר וחלקיקי מטאור. הזנב שנוצר נראה לפחות משנייה, מספיק זמן כדי ליצור את השובל המפורסם של המטאור.

למרות שהרוב המוחלט של המטאורים קטנים ולא ניתנים לצפייה בעין הבלתי-מזויינת גם בתנאי צפייה אופטימליים, לעיתים מטאורים גדולים יכולים להיות בוהקים ביותר, אלו ידועים ככדורי אש/בוליד. אם התנאים מדוייקים, מטאורים שכאלה יכולים להתפוצץ(!) באוויר וליצור פלאש בהיר ופתאומי.

צפייה במטאורים

רוב המטאורים כה עמומים שניתן לראות אותם רק בקני העין , כלומר- נראה אותם בצבע לבן. אבל, מדי פעם מטאורים יכולים להיות בוהקים מספיק שנוכל לצפות בהם בעזרת המדוחים, המאפשרים לנו לראות את הצבעים שלהם ובכל ללמוד על ההרכב הכימי שלהם. מתכות שונות במטאור יבהיקו בצבעים שונים בעודם עוברים את האטמופירה:

נתרן- כתום-צהוב

ברזל- צהוב

מגנזיום- כחול-ירוק

סידן- סגול

חמצן וחנקן (בעיקרה מהאטמוספירה עצמה)- אדום

הרוב המוחלט של המטאורים הפוגעים באטמוספירת כדור הארץ הם קטנטנים, בגודל גרגר אבק. מפני שרבים מהם מגיעים לכדור הארץ בשעות היום הם יגיעו ויתפוגגו מבלי שנשים לב אליהם, חלקם הגדול יעברו מעל האוקיינוסים או מקומות עם זיהום אור משמעותי ולכם גם אותם כנראה ולא נראה. בעצם נוכל לצפות רק בחלק קטן מהמטאורים בתנאי העולם המודרני בו אנחנו חיים, זאת למרות שהם מאורע נפוץ מאוד (ההערכה היא שכמליון מטאורים פוגעים באטמוספירה ביום!). אבל, למרות זאת, בתנאים הנכונים ותחת שמיים חשוכים תוכלו לראות ממוצע של 3-4 כוכבים בשעה בעין בלתי מזויינת.

מטרי מטאורים

בלילות מסוימים בשנה, מסלולו של כדור-הארץ מוביל אותו לאזורים בחלל בהם יש ריכוז גבוה מהממוצע של אסטרואידים ומטאורים. זה קורא לרוב שאנחנו חוצים לרוב מסלול בו עבר שביט, מה שגורם לאטמוספירה שלנו להידלק באלפי אורות. המפורסם ביותר הוא מטר הפרסאידים של אוגוסט, אך הוא בהחלט לא היחיד. למעשה, ישנם עשרות מטרים קבועים המאירים את השמיים שלנו בכל שנה. למדריך המלא שלנו על מטרי המטאורים השנתיים ֹלחצו כאן

מטר 'טוב' יכול להגיע לעשרות אם לא יותר ממאה מטאורים בשעה, אבל הם לרוב יראו רק לאלה המעיזים לצאת מבועות זיהום האור לאזורים חשוכים באמת, כמו מכתש רמון, שמורת אור הכוכבים המדברית שלנו.