דלג לתוכן מה גורם למטר מטאורים?
מערכת השמש שלנו מלאה בגושי אבן וקרח אדירים המכונים 'שביטים'. הענקים הקפואים הללו סובבים סביב השמש בנתיב אליפטי מוארך שגורם להם להעביר את רוב הזמן במרחק רב ממנה, באזורים החיצוניים והרחוקים של מערכת השמש – כמו חגורת קויפר ועננת אורט – אשר הטמפרטורה בהם היא רק מעלות בודדות מעל האפס המוחלט (כ-273.15- מעלות צלזיוס)! בטמפרטורות האלה רוב החומרים שאנחנו מכירים כגז – כמו מתאן, אתאן וחנקן – קופאים ונעים בחלל כסוג של שלג קוסמי. כשהשביטים חוצים את העננות האלה הם מושכים אליהם קרח, אבק ופסולת חלל, כך הם גדלים (אפשר לדמות את זה לכדור שלג שמתגלגל וגדל בעוד הוא 'אוסף' עוד ועוד שלג בדרך) עד לגודל של עשרות קילומטרים ויותר.
אבל, כידוע לנו, מה שעולה חייב לרדת, וכך גם השביטים שהמסלול שלהם שולח אותם בחזרה לתוך מערכת השמש ולכיוון הפריהליון, הנקודה הקרובה ביותר אל השמש אליה הם מגיעים. כשהם מתקרבים למסה הלוהטת של השמש, הקרח שלהם הופך שוב לגז. הגז נפלט החוצה מפני השטח של השביט בסילוני ענק שמותירים אחריו שובל של גז ואבק ויוצרים את ה"זנבות" המפורסמים של השביטים. כך משאיר אחריו השביט מעין 'עננת פסולת' שממשיכה לנוע באותו המסלול גם הרבה אחרי שהשביט עצמו כבר המשיך הלאה. אם הנתיב של כדור הארץ יחצה במקרה את אחת מעננות הפסולת הללו, נהיה עדים לכמות גדולה של עצמים בוערים באטמוספירה שלנו ככוכבים נופלים – אירועים אלה נכנה מטר מטאורים. בגלל שעננות הפסולת הללו נמצאות בחלק מסוים מאוד של מסלול כדור הארץ אז בכל שנה, כשנעבור באזורים אלה, נזכה במטר מטאורים. זה הופך אירועים אלה לכאלה שניתן לצפות להם באותם התאריכים כל שנה!
שביט סוויפט- טאטל (109P/Swift-Tuttle)
מקור הפרסאידים הוא שביט אדיר המכונה שביט סוויפט טאטל שעבר ליד כדור הארץ לאחרונה ב-1992. היקף הענק הקוסמי הזה הוא 26 קילומטרים – יותר מפי שתיים מקוטר האסטרואיד שלפי התיאוריות גרם להיכחדות הדינוזאורים! ה-P בשם שלו מייצג שביט בעל מסלול קצר של פחות מ-200 שנה. כל 133 שנה לערך השביט משלים את מסלולו סביב השמש, כלומר, הוא ממלא כל הזמן את עננת הפסולת שלו ומבטיח את מעמדו של מטר הפרסאידים כאחד ממטרי המטאורים הוותיקים ביותר בהיסטוריה הכתובה, שתועד לראשונה בטקסטים סיניים בסביבות שנת 69 לפני הספירה!
בנוסף, ראוי לציין כי מסלולו של שביט סוויפט-טאטל הוא מסלול רטרוגרדי, כלומר- הוא מקיף את השמש בכיוון ההופכי לכיוון בו רוב מערכת השמש (כולל כדור הארץ כמובן) מקיפה אותה. משום כך עצמים בעננת הפסולת המדוברת יפגשו את אטמוספירת כדור הארץ במהירות ממוצעת אדירה של למעלה מ-200,000 קמ"ש.
באופן עקבי נחשב שביט סוויפט-טאטל כאחד העצמים המסוכנים ביותר לכדור הארץ בטווח הארוך, זאת בגלל קרבתו הצפויה לכדור הארץ בתחזיות מעבריו העתידיים. בשנת 3044 צפוי הקרחון הקוסמי הענק לעבור במרחק מוערך של 1.6 מיליון קילומטרים ורק במרחק של כ-700,000 קילומטרים בספטמבר 4479. אבל אל דאגה- לפי חישובים הסתברות הפגיעה היא אחד למיליון.
צפייה בפרסאידים
תודות לעושר שהשאיר אחריו שביט סוויפט-טאטל ולמהירות בה נעות השאריות הללו, הפרסאידים הם באמת מופע מרהיב, המגיע לשיא של למעלה ממטאור אחר לדקה בשעות הערב המאוחרות (2-3) של ה-12 באוגוסט.! המהירות הגבוהה גורמת להם להישרף בחום אדיר שגורם להם להראות בהירים יותר ממטאורים אחרים בגודל דומה. למרות ההבטחה הטמונה בלילות השיא, ישנם עוד גורמים שתרצו לשקול כשאתם מתכננים לצפות במטר זה. הגורם החשוב מכל הוא זיהום האור, אתם תרצו להימנע ממנו ככל האפשר כדי להנות מהחוויה המלאה של הצפייה במטר. זה דורש התרחקות ממקורות אור מעשה ידי אדם כמו ערים גדולות ופנסי מכוניות וגם מאור טבעי כמו הירח.
אז לאן ללכת?
על מנת למקסם את כמות המטאורים הנראים חשוב למצוא מקום המרוחק מאורות העיר. מדבר הנגב, הידוע במרחבים הטבעיים והלא מיושבים שלו וכבישים שאינם מוארים ברובם, הוא מיקום אידיאלי לתצפיות כוכבים. המסורים ביותר לרוב יקימו את אוהלם באתרי הקמפינג החשוכים. אלו שמעוניינים בחוויה מודרכת לחלל הכוללת טלסקופים ואפשרות למקלחת לאחר הצפייה, ינהרו לבירת הכוכבים של ישראל, לתצפית כוכבים במצפה רמון, או לאזורים הסמוכים.
אז מתי ללכת?
למרות ששיא המטר יהיה בליל ה-12 באוגוסט 2024, המטר מתרחש גם מספר שבועות לפניו ואחריו ובתאריכים הקרובים לשיא המטר יהיה ניתן לראות מספר דומה של מטאורים. אנחנו מזכירים זאת בגלל שאנשים רבים חושבים שזה הכרחי לבוא בשיא כדי לראות מטאורים בעוד ישנם עוד גורמים שיתכן ויהפכו דווקא תאריכים אחרים לעדיפים.
מנסיון של עשרות שנים, יום השיא לרוב הוא יום עמוס עם תנועת מבקרים גדולה. בשנת 2023 בין 30,000 ל-50,000 תיירים הגיעו לנגב לראות את המטר. התנועה בכביש 40 הייתה כל כך איטית שאנשים דיווחו שלקחו להם 5 שעות להגיע מתל אביב למצפה רמון! זו יכולה להיות חוויה מתסכלת, לרדת למדבר לראות מטאורים ולסיים את הערב שכל מה שראית זה פנסי מכוניות. אלא אם כן אתם מכירים נקודה סודית , בלב המדבר ורחוק מכביש 40, לחנות בה ללילה, אנחנו ממליצים שלא לנסוע דרומה בליל השיא.
עוד גורם שכדאי לחשוב עליו הוא הירח- מצבו וזמני הזריחה שלו. אלו מכם שמתכננים להישאר ערים לשעות השיא (2-3 בלילה, כל לילה של המטר), כנראה יתקשו לעשות זאת מליל השיא ואילך. אלו מכם שמגיעים עם ילדים קטנים, או שפשוט לא רוצים להישאר לצפות עד מאוחר, הירח יקשה על הצפייה אפילו מוקדם מזה בחודש.מסיבות אלו, הזמן הטוב ביותר לצפות במטר הפרסאידים 2024 יהיה למעשה בשבוע שלפני השיא, מסוף השבוע של ה-1 באוגוסט ועד ה-10 לאוגוסט. בשבוע זה יהיה ניתן לראות מספר גדול של מטאורים בעוד תנאי הירח (והתיירים) יאפשרו צפייה מיטיבה
בטבלה המצורפת תוכלו לראות את זמני השקיעה של הירח באוגוסט על מנת לבחור את התאריך המתאים ביותר לכם.
| אחוז הארת הירח | שקיעת הירח | תאריך (אוגוסט, לילה שבין) |
| 10.5% | 17:41 – אין ירח! | 1-2 |
| 4.9% | 18:33 – אין ירח! | 2-3 |
| 1.4% | 19:16 – אין ירח! | 3-4 |
| 0.1% | 19:52 | 4-5 |
| 1.0% | 20:23 | 5-6 |
| 3.9% | 20:51 | 6-7 |
| 8.5% | 21:16 | 7-8 |
| 14.7% | 21:40 | 8-9 |
| 22.3% | 22:05 | 9-10 |
| 30.8% | 22:30 | 10-11 |
| 40.2% | 22:59 | 11-12 |
| 50.1% | 23:31 | 12-13 |
| 60.3% | 00:10 | 13-14 |
| 70.4% | 00:57 | 14-15 |
| 79.8% | 01:53 | 15-16 |
| 88.1% | 02:57 | 16-17 |
