דלג לתוכן אך מרינר 2, הגששית הראשונה שחקרה אותה, גילתה מציאות אחרת לחלוטין. אם כדור הארץ הוא הבית הנעים שלנו, נגה היא דירת מרתף מעופשת שאפילו בתל אביב לא היתה מוצאת שוכר. אך למרות תנאי הקיצון שבה, היא שובה את דמיוננו ונשארת אחד המקומות המרתקים ביותר לחקור.
הלחץ שמוחץ כל דבר
נגה היא מקום שבו כל דבר קורס. האטמוספרה של נגה כה עבה ומלאה בפחמן דו-חמצני, שהלחץ על פני השטח מגיע לפי 92 מזה של כדור הארץ. אם תעמדו על פני נגה (מה שמאוד לא מומלץ), תרגישו כאילו אתם נמצאים תחת כמעט קילומטר של מים – הרבה יותר עמוק מהעומקים המקסימלים אפילו של צוללות צבאיות של חיל הים האמריקני.
אפקט החממה שיצא משליטה
מה הפך את נגה למקום כל כך קיצוני? התשובה טמונה באפקט חממה שהשתגע לגמרי. כשקרני השמש חודרות דרך האטמוספירה, הן מחממות את פני השטח. אך במקום שהחום (בצורת אור אינפרא-אדום) ייפלט בחזרה לחלל, הפחמן הדו-חמצני הכלוא באטמוספירה עוצר אותו. החום הזה נצבר, והטמפרטורה הממוצעת על פני נגה עולה לכ-475 מעלות צלזיוס – חם מספיק להמיס עופרת. אפקט החממה הקיצוני הזה מזכיר לנו עד כמה האטמוספירה של כוכב לכת יכולה לשנות את גורלו. למזלנו, על כדור הארץ, תנאים כאלה עדיין רחוקים מאיתנו – אבל נגה הוא תמרור אזהרה ברור.
הגשם הכי מסוכן במערכת השמש
ואם החום והלחץ לא מספיקים, יש גם את הגשם. אבל לא סתם גשם – בנגה יורדים טיפות של חומצה גופרתית. העננים הכבדים שמעל פני השטח עשויים גופרית דו-חמצנית, שמגיבה עם מים כדי ליצור טיפות של חומצה גופרתית שנופלות למטה כגשם. למרבה המזל של מי שמוצא את עצמו על פני השטח, הן נעלמות עוד לפני שהן מגיעות לקרקע בגלל החום והלחץ שגורמים להן להתאדות עוד באוויר. זה כמו סצנה מסרט אימה, שבה אפילו הטבע מנסה לא להרגיז את נגה.
האם יש חיים בין העננים?
למרות כל התנאים הקיצוניים, המדע לא מוותר על התקווה למצוא חיים על נגה. בשנת 2020, מדענים זיהו עדויות לנוכחות פוספין (PH3) באטמוספירה של נגה. פוספין הוא גז שנוצר בתנאים מיוחדים מאוד, בדרך כלל בתהליכים ביולוגיים או בתהליכים כימיים נדירים והוא מתפרק די מהר בחשיפה לחום. נוכחותו באטמוספירה של נגה עוררה עניין עצום: מה יצר ולכל הנראה עוד יוצר אותו? האם ייתכן שקיימים מיקרואורגניזמים קטנים שמרחפים בין העננים הגבוהים של נגה? שם, בגבהים, התנאים פחות קיצוניים – והם עשויים לאפשר חיים פשוטים. עם זאת, גילוי הפוספין עדיין מעורר מחלוקת בקהילה המדעית, וייתכן שיש לו מקור לא-ביולוגי לחלוטין.
נגה כחלון לעתיד שלנו
נגה, מעבר להיותו פלא גיאולוגי ואקלימי, מהווה גם מראה המשקפת את האפשרויות שיכולות להתרחש על כוכבי לכת, כולל כדור הארץ. האפקט הדרמטי של החממה בנגה מצביע על כך שבשינויים סביבתיים מסוימים, כוכב לכת שיכול היה להיות ידידותי ביותר לחיים בעבר, הפך לעולם עוין לכל צורה של חיים כפי שאנו מכירים אותם. עבור מדענים, נגה היא מעבדה טבעית לבחינת ההשפעות של שינויי אקלים על כוכבי לכת, והיא מזכירה לנו את החשיבות של שמירה על האיזון השברירי של מערכות האקלים שלנו כאן בכדור הארץ. במובנים רבים, נגה לא רק מספרת את סיפורה – היא גם לוחשת לנו אזהרה על הדרך שבה נוכל לעצב את עתידנו.
תזכורת לכמה היקום מפתיע
נגה היא כוכב לכת שבו כל דבר שהגיוני לנו מתהפך: היא רותחת, מרעילה, לוחצת ומאיימת. אבל בו בזמן, היא מזכירה לנו עד כמה היקום יצירתי ושונה ממה שאנחנו יכולים לדמיין. זה מקום שמעלה שאלות קיומיות – לא רק על הסיכוי לחיים מחוץ לכדור הארץ, אלא גם על גורלם של החיים על כוכב לכת שאיבד שליטה על האיזון העדין ששומר על האקלים שלו.
במהלך ביקור בשמורת אור הכוכבים מכתש רמון, אפשר להביט בנגה כנקודה בוהקת בשמיים, ולזכור כמה הרבה מסתתר מאחורי האור המסנוור הזה. נגה היא תזכורת ליכולותינו לחקור ולשאול, גם במקומות הכי פחות מסבירי פנים. כי כמו שאומרים – לפעמים הדברים הכי מעניינים קורים במקומות הכי לא צפויים. מסר די מדויק מכוכב לכת שכמו כשם אלת האהבה המיתולוגית.
תודה על זמנכם, והמשיכו להביט מעלה!
אורי כוכבים
